תאריכים בהם מותר להתחתן
מאת הרב נרדי גרין
ההלכה החילונית אומרת כי מותר להתחתן בכל יום בשנה.
365 ימים הם כשרים לעריכת טקס נישואין. הסיבה לכך היא שהעיקרון של קדושת האדם, הזיווג, האהבה, ויצירת משפחה חדשה עומדים מעל לכל עיקרון אחר. אך ההלכה החילונית חייבת לגלות גמישות ולהתחשב בשלושה דברים בעת קביעת המועד לחתונה: רגשות המשפחה, חוק המדינה והטעם הטוב. בסופו של דבר המטרה היא שמסיבת החתונה וטקס הנישואין יהיו אירועים מרגשים, שמחים ככל האפשר שלהם שותפים כל המוזמנים.
למרות שאיננו כפופים להלכה הדתית ובעקרון אנחנו מקיימים טקסים בכל יום בשנה, אנחנו כפופים להתחשבות ברגשות המשפחה, במידה קיום הטקס במועד שבו חלק גדול מהמשפחה אינו יכול להגיע בגלל סיבות דתיות, נייעץ לזוג לדחות את המסיבה למועד נוח יותר. מה הם מועדים אלה? ההלכה הדתית קובעת כי ישנם מועדים בלוח השנה העברי שאסור לקיים בהם חופות: ראש השנה, יום כיפור, צום גדליה, י' בטבת (תחילת המצור על ירושלים), י"ג באדר (תענית אסתר), פסח וחול המועד פסח, ספירת העומר, שבועות, י"ז בתמוז (הבקעת חומות ירושלים), ט' באב (חורבן בית המקדש), בין המצרים (הימים שבין י"ז בתמוז לט' באב). בחלק מהמועדים יש שוני בין מזרחיים ואשכנזים לגבי ההיתר לקיים חופה וקידושין. למשל בספירת העומר האשכנזים לא מתחתנים בחודש שבין ראש חודש אייר לראש חודש סיון, למעט יום העצמאות וערבו (ה' באייר), ל"ג בעומר וערבו (י"ח באייר) ויום ירושלים וערבו (כ"ח באייר), בהם ניתן להינשא. יש הנישאים גם בראש חודש אייר, ורבים מאפשרים להינשא כבר מל"ג בעומר ואילך. מזרחיים אינם נוהגים להתחתן בחמשת השבועות שבין חג הפסח (י"ד בניסן) ליום שאחרי ל"ג בעומר (י"ט באייר). בתקופת בין המצרים: אשכנזים אינם מתחתנים בשלושת השבועות מי"ז בתמוז עד אחרי תשעה באב; מזרחיים אינם מתחתנים שבוע וחצי, מראש חודש אב (א' באב) עד אחרי תשעה באב.
ראו גם את המאמר "חתונה ב-08-08-08: תאריך עגול, יפה - ובעייתי" מאת יאיר רוטקוביץ'
החוק אוסר לקיים אירועים המוגדרים כ"עינוגים ציבוריים" במועדים מסוימים. למשל: יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל, תשעה באב. לכן אין אפשרות חוקית לקיים מסיבת חתונה באולם או גן אירועים. אבל גם אם אפשר לקיים מסיבת חתונה במקום פרטי, לא היינו ממליצים לקיימם במועדים אלה משום הטעם רע והפגיעה ברגשות הציבור. יש סיכוי יותר מסביר שהמשפחה לא תאהב את זה.
ישנם מועדים שבהם אין איסור הלכתי-דתי להתחתן, כמו שבתות וחגים, אבל לא מתחתנים בהם רק משום שהדבר יצור חילול שבת המוני. שוב נכנסים כאן השיקולים של התחשבות ברגשות המשפחה. שנם מועדים שבהם אין איסור חוקי לקיים אירועים ואין בעיה הלכתית, אבל יכולה להיות בעיה של טעם טוב, למשל ביום הזכרון לרצח יצחק רבין או בימים אחרים שיש מאחוריהם מטען רגשי כבד.
ההלכה החילונית אינה אוסרת על קיום טקס נישואין באף יום של השנה, אך בבחירת המועד לקביעת תאריך החתונה, היא מנחה לשיקול דעת ולהתחשבות בכל הגורמים שיכולים לסייע ליצירת האירוע המושלם.
מאת הרב נרדי גרין