מעמד אישי והלכות נישואין וגירושין. היוו במשך דורות כור מצרף ומגדיר של הזהות היהודית. ההלכה אומנם, לבשה ופשטה צורה, מנהגים מקומיים והוויות העולם, עצבו גם הם מחדש את מנהגי והלכות האישות. אך עובדה היא שהלכות אלו, הוו תמיד ציפור נפש עבור חכמי ההלכה. מי שבידו הכח לקבוע כיצד ואיך יוצרים קשר זוגי, מעצב ותורם את חלקו לעיצוב גבולות התרבות היהודית.
ועל כן השאלה "מי הרב שיחתן?" אינה שאלה סתמית, התשובה לכך היא אמירה אישית וחברתית. זו היא נקודת סיום ונקודת פתיחה לזהות האישית של זוג. רוב הציבור היהודי במדינת ישראל מתחתן כיום דרך הממסד הרבני אורתודוכסי, הנהנה ממונופול מטעם המדינה. אין להכחיש שציבור גדול עדיין חי בתחושה פנימית שהרבנות הראשית היא המיצגת הלגיטימית של רוח היהדות האוטנטית. למרות שבאופן פרדוכסאלי, הרבנות לא מבטאת כלל וכלל את הערכים היהודיים בהם מאמין אותו אדם, להיפך, היא גם מייצגת עמדות שאותם לא יקבל אדם, הדוגל בגישה הומנית ופלורליסטית.
אדם חילוני ששם כנר לרגליו גישה הומנית ושיויונית, לא יכול לקבל מוטיבים מסוימים בטקס הנישואין. כגון: קידושי האישה כביטוי של רכושנות. פסילת נשים לעדות על הכתובה. ברכת האירוסין הנובעת מגישה פטריאכלית גברית. החד צדדיות שבמעשה הקידושין. חוסר ביטוי לאופיו האישי של הזוג. ועוד.
"טקסים" בא להציע דרך אחרת, דרך ההולמת יותר את דרכי חייו של החילוני. דרך השואבת מן המקורות היהודיים בחירות ללא התניה דתית או התניה אחרת. דרך טקסית שתבטא הלכה למעשה את אמונותיו, השקפותיו וסגנון חייו. לטעמנו, הסתפקות טכנית ב"זה מה שיש" (קרי הרבנות) עלולה להוביל לזיוף פנימי ומהותי.
ועל כן באנו להציע לזוג העומד להנשא דרך אחרת. דרך שתשקף את עולמו הפרטי, את דרכו בעולם.
ביצוע טקס ההולם את עולם ערכיו של הזוג יוצר עומק אישי לטקס החתונה.
טקס הקידושין הופך להיות מטקס טכני, מטקס של "לצאת ידי חובה", לטקס המבטא נאמנה וברגש את הזוג.
אנו פתוחים להציע כלי ביטוי טקסיים לכל גווני החילוני בארץ: מאמינים, כופרים, רציונאלים ומיסטיקנים.

כל אדם המבקש להביא את הטקס אל ליבו ולא להסתפק במכניות טקסית, מוזמן !.

מאת יאיר רוטקוביץ'